תכליתו של חוק חופש המידע היא להנהיג בישראל את "מהפכת השקיפות" באשר לפעולת הרשויות הציבוריות. החוק מכיר בזכותם של תושבי ישראל לקבל מרשויות ציבוריות מידע בעל אופי ציבורי, בכפוף למגבלות מסוימות המפורטות בו, שנועדו לאזן בין חופש המידע לבין זכויות ואינטרסים שונים, כגון ביטחון המדינה וכדומה.
כל מידע המצוי ברשות ציבורית, והוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב.
הממשלה, משרדי הממשלה, נשיא המדינה, הכנסת, מבקר המדינה, בתי המשפט, רשויות מקומיות, תאגידים בשליטת רשות מקומית, תאגיד שהוקם בחוק, חברות, ממשלתיות, חברות-בת ממשלתיות, גופים מבוקרים (כמשמעותם בחוק), מוסדות להשכלה גבוהה, ועדת הבחירות המרכזית, החטיבה להתיישבות והספרייה הלאומית.
- מידע אשר בגילויו יש חשש לפגיעה בבטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בבטחון הציבור או בבטחונו או בשלומו של אדם.
- מידע בנושאים ששר הביטחון, מטעמים של שמירה על בטחון המדינה, קבע אותם בצו, באישור הועדה המשותפת.
- מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות, כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 (להלן – חוק הגנת הפרטיות), אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין.
- מידע אשר אין לגלותו על פי כל דין.
החוק קובע מספר סוגי מידע אותם הרשות אינה מחויבת למסור. בין היתר, מדובר במידע שגילויו עלול לשבש את תפקודה התקין של רשות ציבורית, את יכולתה לבצע את תפקידיה, מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב, מידע על אודות פרטי משא-ומתן עם גוף או עם אדם שמחוץ לרשות, ומידע בדבר דיונים פנימיים. רשימה מלאה של סוגי המידע שאותם אין חובה על הרשות הציבורית למסור קבועים בסעיף 9(ב) לחוק חופש המידע.
לכל אזרח ישראלי או תושב קיימת זכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם לחוק חופש המידע.
תושב: כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965, וכן תאגיד שהתאגד לפי הדין בישראל.
כמו כן רשאי לבקש מידע מי שאינו אזרח ישראלי או תושב (כגון עובד זר), לגבי מידע בדבר זכויותיו בישראל.
רשות ציבורית חייבת להעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המנהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור. רשות מקומית חייבת גם להעמיד לעיון את חוקי העזר שלה.
בתקנות חופש המידע (אגרות) התשנ"ט – 1999 (להלן : "תקנות האגרות") נקבעו סוגי האגרות והסכומים אותן רשאית הרשות לגבות בגין טיפולה בבקשות למסירת מידע.
בקשה לקבלת מידע יש להגיש בכתב לממונה, כאשר המבקש אינו חייב לציין את הטעם לבקשתו. החלטה בבקשה תינתן בתוך 30 יום ממועד קבלת הבקשה בחברה. במידה והבקשה התקבלה, המידע יועמד לרשות המבקש כפי שהוא מצוי בידי החברה, ואין היא חייבת לעבד את המידע לפי צרכיו. החליטה החברה לדחות את הבקשה, יימסרו למבקש נימוקי הדחייה בכתב, והוא יהיה זכאי לעתור כנגד החלטתה של החברה לדחות את בקשתו למידע, בפני בית המשפט המחוזי.
הממונה על חוק חופש המידע בחברה:
מורן בל, עו"ד
סמנכ"ל התקשרויות וייעוץ משפטי